משרד החקלאות האמריקאי (ה-USDA), מעריך כי

אמריקאי ממוצע צורך יותר מ-22 כפיות של סוכר שמוסף

לשתיה/ מזון ליום. צריכה עודפת של סוכר ופחמימות

פשוטות קשורה בעליה במשקל והתפתחות עמידות

לאינסולין (שעלולה להוביל לסוכרת), כבד שומני, סוכרת סוג

2, מחלות לב וכלי דם. במהלך השנים פיתחו ממתיקים

מלאכותיים (שאינם מכילים קלוריות) בכדי לאפשר לנו לספק את הצורך במתוק מבלי להעלות במשקל, אך הבטיחות וההשפעה

של ממתיקים אלו איננה ברורה ונתונה לויכוח בעולם המדעי. יותר ויותר אנשים מחפשים חלופות טבעיות בריאות יותר מסוכר.

יש לשים לב שחומר טבעי לא אומר שהוא בהכרח בריא.

דבש:

דבורים מייצרות דבש מצוף הפרחים. הצבע, הטעם והתכונה האנטי-אוקסידנטית של הדבש תלוי בפרחים שמהם נלקח הצוף.

עובדה זו מסבירה את הקיום של מעל 300 זני דבש שונים שידועים כיום. דבש מכיל מספר מולקולות סוכר שונות, אך מורכב

בעיקר מפרוקטוז וגלוקוז. ידוע שלדבש יש תכונות נוגדות חמצון, אנטי-בקטריאליות ומרגיעות וארגונים שונים ממליצים עליו

כתרופה טבעית נגד שיעול לילדים מעל גיל שנה. ניתן להשתמש בדבש במרינדות, ברטבים או בתוך כוס תה.

סירופ מייפל:

אחד הממתיקים הפופולארים יותר בשוק הוא סירופ מייפל. הוא מופק מעץ המייפל (עצי האדר). הסירופ מכיל 50% פרוקטוז

ו-50% גלוקוז (כמו סוכר שולחן), אך הוא מכיל יותר מינרלים מסוכר שולחן במיוחד מנגן ואבץ. כמו כן, הוא מכיל גם כמות קטנה

של פוליפנולים (נוגדי-חמצון) שמסייעים להפחית דלקת בגוף. הממתיק הטבעי הזה עשוי לעלות את רמת הסוכר בדם לאט יותר

לעומת סוכר רגיל.

סירופ אגבה:

הפופולריות של סירופ אגבה עלתה בתחילת שנות ה- 2000. הוא נוצר מתהליכים כימיים מורכבים שמתרחשים על צוף של

צמחי אגבה ע"י אנזימים שונים. סירופ אגבה מתוק יותר מסוכר ולכן גם מכיל יותר קלוריות. יש בו כמויות קטנות של ברזל, סידן,

אשלגן, מגנזיום ומהווה תחליף טבעוני פופולרי לדבש. הוא פחות צמיג מדבש, מתמוסס בקלות ובמיוחד בנוזלים. סירופ אגבה

מכיל 90% פרוקטוז ו10% גלוקוז. פרוקטוז לא גורם לעליות חדות של סוכר בדם ולכן חשבו כי סירופ אגבה טוב לסוכרתיים, אך

מחקרים מצביעים על כך שלצריכה גבוהה של פרוקטוז יש השלכות בריאותיות שאינן רצויות כלל ולכן האיגוד המקצועי לסוכרת

מחשיב את סירופ האגבה ברשימת כל הממתיקים שיש להגביל.

סטיביה:

אחת הדרכים להגבלת סוכר היא לנסות להשתמש בתחליפי סוכר טבעיים חסרי קלוריות כמו סטיביה. צמח הסטיביה הוא שיח

שגדל במקור בדרום אמריקה. תמצית מעלי הסטיביה ידוע כמתוקה פי 200 מסוכר. מתיקות זו מגיעה מגליקוזידים שהם סוכרים

שקשורים לחומרים שאינם נחשבים סוכרים. ידוע כי גליקוזידים לא מתפרקים או נספגים בגוף ולכן, הסטיביה לא מספקת ערך

קלורי. ממחקרים נראה כי הסטיביה בטוחה לשימוש אך  יש צורך במחקרים נוספים ארוכי טווח. תמצית עלי סטיביה זמינה

לשימוש ביתי ותעשייתי כמו במשקאות ספורט, משקאות מוגזים, מוצרי מאפה ועוד.

סוכר קוקוס:

ממתיק זה מכיל 70%-80% סוכרוז (סוכר) וערך קלורי זהה לסוכר. הוא מיוצר מהצוף של פרחי צמח הקוקוס. יש בו מינרלים,

אך כמותם מינימלית. מתואר כי יש לו טעם אגוזי ושאין לו טעם של קוקוס והוא מומלץ כתחליף לסוכר חום בבישול.

סילאן (סוכר תמרים):

ממתיק נוסף שהופך פופולרי הוא סילאן שאיננו תמצית אלא תמרים יבשים שנטחנים לאבקה דקה, לכן הוא מכיל את כל

החומרים המזינים שישנם בתמרים שלמים – אשלגן, סידן ואנטי-אוקסידנטים. לעומת זאת, כמות הסיבים בכפית סילאן היא זניחה.

במחקר שבחן 12 ממתיקים שונים נמצא כי  לסילאן הייתה יכולת נוגדת חמצון גבוהה ביותר, פי 500-600 יותר מסוכר.

החסרון העיקרי בשימוש בממתיק זה הוא שאיננו נמס בקלות.

 

אז איך משתמשים בתחליפי הסוכר במתכונים?