אכילה בררנית הינה מצב בו הילד נמנע ממזונות ספציפיים ומוכן לאכול

רק מזונות מסויימים. מדובר בבעיה הנפוצה בילדים צעירים ומשפיעה

על המון משפחות.

אכילה בררנית אצל ילדים עלולה להוביל לתת משקל, לצריכה נמוכה

של ירקות אשר אינה עומדת בהמלצות התזונתיות הספציפיות לגילם,

להפרעות אכילה ולקונפליקטים בין ההורים לילד. כתוצאה מכל אלו

אכילה שכזו מובילה לדאגה גדולה בטיפול בילדים, במיוחד מצד ההורים אשר רוצים שילדיהם יקבלו תזונה בריאה ומספקת.

עם זאת, השוואת מחקרים בנושא אכילה בררנית היא קשה מאחר ואין עיקביות במחקרים אלו בהגדרות כמו למשל "מהי בדיוק

אכילה בררנית?" או "מיהו הילד הבררן?" וכן גם בשיטות ההערכה.

הגדרות של אכילה בררנית בין היתר כוללות בתוכן: דחייה של מזונות מוכרים וספציפיים, דחייה של מאכלים חדשים (נאופוביה),

ובנוסף כוללות הערכה של צריכה אנרגטית שאינה הולמת או דחייה של מזונות ממרקמים מסויימים.

במחקרים על אכילה בררנית בדרך כלל השיטות להערכה הינן דרך שאלון שניתן לאמהות. קיים מגוון רחב של שאלונים בהם

משתמשים ואין שאלון אחד אשר משמש כסטנדרט. למרות שקיימות כיום שיטות רבות להערכת אכילה בעייתית שכזו בילדים,

עדיין לא ברור איך בדיוק להגדיר אכילה זו. עצם כך שקיימת הטרוגניות רבה בהערכת הבעיה הזו בילדים ניתן להסיק כי זוהי

התופעה מורכבת וכי יש צורך בהערכה יותר ישימה וממוקדת.

ישנם מחקרים שמדווחים שאכילה בררנית קשורה למגוון רחב של התנהגויות בעייתיות באכילה בנוסף לאי הרצון לאכול סוגים

מסויימים של מזונות.

בשנת 2014 התפרסם מחקר הולנדי שמטרתו הייתה לזהות ולתאר את

הפרופיל ההתנהגותי שמשקף אכילה בררנית בילדים באמצעות שאלון

מקיף מאוד. המחקר נערך על כ-5,000 ילדים הולנדיים אחריהם עקבו

במשך מספר שנים. בגיל 4 נתנו להוריהם למלא את השאלון המקיף

המתמקד במספר נושאים כמו: הנאה מאוכל, שתיה מרובה במהלך

האוכל, אכילה איטית, התקבלות מזון ועוד. במחקר התייחסו בין היתר

למין הילד, משקל הלידה, אתניות, האם הילד נמצא במעון יום, מהו

משקלו וגובהו העכשווי של הילד ועוד נתונים שנכללו בניתוח הסטטיסטי.

הילדים סווגו ל-4 מאפיינים לפני משקלם וגובהם- תת משקל, משקל נורמלי, עודף משקל והשמנת יתר.

בנוסף נעשתה הערכה לצריכת המזון של הילד.

במחקר נמצא כי ישנם מספר הבדלים בין ילדים שהם אכלים בררניים לבין אלו שלא. אכילה בררנית הייתה שכיחה יותר בבנים

מאשר בבנות ולעיתים קרובות בילדים ממוצא אתני שאינו מערבי. משקל הלידה של אכלנים בררניים היה נמוך יותר מאשר אלו

שלא סווגו כאכלנים בררניים ובגיל 4 עדיין משקלם של האכלנים הבררניים היה נמוך יותר, ואף הם סווגו יותר בתת משקל.

ילדים עם אכילה בררנית היו לעיתים קרובות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך יותר לעומת שאר הילדים. בנוסף, אמהות של אכלנים

בררניים היו בממוצע צעירות במעט מהאמהות של שאר הילדים. נצפה כי אמהות של אכלנים בררניים עקבו פחות אחרי

התנהגויות האכילה של ילדיהם, אך מצד שני השרו יותר לחץ הקשור באכילה שיכול לגרום להפחתת ההנאה מהאוכל.

אכלנים בררנים צרכו בתדירות נמוכה יותר מזונות כמו: ירקות, דגים, בשר ודגנים מלאים ואכלו מזונות לא בריאים עתירי

פחמימות ושומנים כמו צ'יפס, מזון מהיר ועוגיות בתדירות גבוהה יותר משאר הילדים. ייתכן כי אמהות לאכלנים בררנים מתירות

להם לאכול מזון טעים אך שאינו בריא בכדי לפצות על הצריכה הנמוכה של המזונות האחרים. עם זאת, עדיין נמצא בגיל 4 כי היו

יותר אכלנים בררניים בתת משקל מאשר שאר הילדים וה-BMI הממוצע של הבררניים היה נמוך יותר.

במחקר נמצא כי אכלנים בררניים מאופניים באי שקט במהלך האכילה, נטייה לשובע מהיר, אכילה איטית בשילוב הנאה נמוכה

ממזון והיענות נמוכה למזון. נמצא כי אכילה בררנית/טורדנית הינה שילוב מורכב של מספר התנהגויות שונות.

אז מה עושים:

1) הקפידו שילדיכם יאכלו כל 3-4 שעות : ארוחות עיקריות וארוחות ביניים. ילדים צעירים מרגישים נוח כשיש להם שגרה, זה

נכון גם לגבי תזונה. התחילו עם המזון ורק בסוף הארוחה תציעו את השתייה, כדי שלא תהיה להם תחושת שובע מוקדמת

בעקבות הנוזלים.

2) הימנעו מהסחות דעת: הושיבו את ילדיכם ליד השולחן גם בארוחות העיקריות וגם בארוחות הביניים. ישיבה נכונה היא

כשגובה השולחן מגיע לאזור הקיבה בגופם, אם יש צורך היעזרו בכיסא מגביה או כיסא תינוק. הימנעו מלאפשר להם לראות

טלביזיה, לקרוא עיתון או לשחק בטלפונים סלולריים ובכל מכשיר חשמלי אחר, מכיוון שכל אלו מפריעים לחווית האכילה.

3) משפחות אמורות לאכול ביחד: שוחחו ביחד בזמן הארוחה על כל מה שמעניין אתכם, הקשיבו לילדים, הניחו טלפונים

סלולריים בצד. צרו הזדמנות ללמד את ילדכם מהם הרגלי אכילה בריאים ולמדו אותם מהם נימוסי שולחן.

4) עודדו אכילה עצמאית: תוך הבנה ברורה שבגילאים מסויימים יהיה הרבה בלגן באזור – אפשרו לילדים לאכול עם הידיים,

להתלכלך- זהו שלב התפתחותי חשוב וחיוני.

5) הציגו באופן קבוע מזון חדש בכל ארוחה: המשיכו לחשוף את הילדים לאוכל חדש, אם הילדים מסרבים בכל תוקף, אפשר

להקל ולחשוף למזון חדש באמצעות מזון מוכר, שנקרא מזון מתווך. למשל אם ילד אוכל מלפפון והייתם מעוניינים שיטעם טחינה

אפשר ליצור מקלות מלפפון , ליצור בצלחת עיגול קטן של טחינה, לעשות מזה ציור ואז לאפשר לילד לטעום. אפשר לאמר

לילדים שיטעמו רק ביס אחד וזה בסדר… אל תחביאו מזון חדש בתוך מזון מוכר, תכריחו או תאיימו עם האוכל. אם אחרי שלוש

פעמים שהצעתם הילד מסרב בכל תוקף לטעום, ותרו ונסו שוב את אותו מזון רק אחרי מספר ימים או מספר שבועות.

6) הגבילו את משך הארוחה : ארוחות עיקריות צריכות לקחת בין 20-40 דקות וארוחות ביניים בין 10-15 דקות. לאחר שזמן

הארוחה הסתיים, יש לקחת את כל האוכל מן השולחן ולהציע שוב רק בארוחה הבאה.

7) הגישו מזון תואם גיל: הכל פונקציה של ההתפתחות של הילד.

8) הישארו רגועים: אין צורך לעשות "אווירון" לתוך הפה של הילד, אל תכעסו אם הילד לא אוכל כפי שציפיתם, לעונשים אין חלק

באכילה נכונה.

בהצלחה!